הזיקוקים של עולם הפרסום
שניהם עוסקים בכתיבה. שניהם מגישים מידע לציבור. שניהם מכניסים מסרים בתוך מילותיהם לצורך השפעה על הקוראים.
אז מה ההבדל בין עיתונאי לפרסומאי?
עיתונאי לוקח משפט קצר ומורח אותו לסיפור שלם, פרסומאי לוקח סיפור שלם ומתמצת אותו למשפט קצר...
ואיך זה קשור אליכם?
כי למרות שיש לכם הרבה מה להגיד לקוראי המודעה שלכם, כדאי לקחת בחשבון שלאף אחד אין כוח לקרוא מודעות עמוסות במלל, מרובות במסרים שיווקיים וחסרי אחידות תחבירית וניסוחית.
אז מה עושים?
מחליטים על המסר השיווקי העיקרי שלכם. שמים אותו בפרונט ונותנים לו לבלוט בתוך המודעה ובין המודעות שמסביב. את כל השאר מצמצמים ומקטינים, כדי שרק מי ש'נתפס' באמצעות הכותרת הראשית יקרא את השאר, אבל לא יברחו לכם לקוחות פוטנציאלים שיראו מודעה לא ברורה שלא מושכת לקרוא.
איפה הבעיה?
שלפעמים באמת יש הרבה מה להגיד.
בחלק גדול מהמקרים המודעה שלכם צריכה לכלול מידע רב ומגוון מסרים, אשר מקשים על בניית מודעה מחודדת וקולעת.
פה באה לידי ביטוי עוד אחת ממיומנויות הקופירייטר המקצועי, אשר צריך לדעת לרכז את כל התוכן הנדרש לפרסום ולתמצת אותו לניסוח הקצר ביותר האפשרי, לעיתים תוך המלצה מושכלת להוריד חלקים פחות חשובים במלל אשר אינם חשובים לקורא ואינם מניעים לפעולה.
בנוסף, נדרש עיצוב גרפי טוב, אשר יתמודד בצורה טיפוגרפית עם תוכן ארוך וחיוני, יבחר את הטקסטורות והצבעים הנכונים אשר 'יחליקו' את המידע לקורא כך שלא ירגיש בעומס הטקסט.
זהו סוד הזיקוק בפרסום.
טיפ: מילה שאפשר להסתדר בלעדיה, נסתדר בלעדיה.
